Відео

אם הייתי רואה תסרטון לפנמ הבגרות בארץ הייתי מקבל ציון יותר טוב

נסעתי עם חברה שלי עין ירקעם בחודש אוגוסט ואז אנחנו מחפשים את המים את האגם ובסוף לא מצאנו אחרי שהלכנו 50 דקות בשיא החוםכי לא באנו בזמן המתאים אחרי שעה נסיעה 40 +מעלות ,היא אמרה לי מה אתה גנוב לאן הבאת אותי למדבר הבטחתי לה מקום מושלם ובסוף בוטל יום כיף 😢 חשוב לציין שחבר שהיא לא אוהבת הרים לא ללכת בשטח היא באה איתי כי אהי אומר לה שאני נוסע לבד אז היא באה כי אין ברירה מפה לשם נסענו לים המלח בשביל לא להתבאס ואז למצדה למרות שהיה סבבה בקיצור יצאתי תייר לסיום הבטחתי לה שנקח אותה בעונה לעין ירקעם 😂 ועוד משהו שחייב לשתף אותכם אם כבר אז כבר אמרתי לה שנסע לצפון ישנו בחורשת טל היינו בבניאס הטנק הסורי תל דן נחל עיון נחל שניר נחל משושים ותל חצור של רשות הטבע והגנים יש מנויי חח חייב כל זה בשלושה ימים חול המועד סוכות יום חמישי חזרנו לאופקים מזל שעשינו את הטיול הזה בזמן כול המקומות שהייתי כמעט סגורים בגלל המלחמה הטיול הכי משולםםם עשיתי אחרי הודו כי זה הודו🇮🇱😅

בס"ד כן , יש אצל גרוזינים מקומות יפים

בס"ד ים המלח , מקום הכי טוב ויפה בארץ

תגידו, אתם מתכננים אולי לעשןת מתישהו טרק שגם יתאים לדתיים? 😅

מה נסגר בסוף??😅

הייתי בטיול עם חברי ומשפחה בנחל עורבים ואיזה זקנה נפצעה, 669 הגיעו וחילצו אותה אבל שהמסוק הגיע עפתי אחורה מהרוח של הפרופלורים ונתקעתי בשיח קוצים😂 עוד סיפור הייתי בטיול שנתי במצדה ושהגענו למקום שישנו בו הבי״ס שם לב שחסרים 3 ילדים מסתבר שהם היום תקועים על ראש ההר ונעלו אותם שם😅

למדתי באולפנה לחינוך סביבתי.. אז סיפורים מוזרים/מצחיקים מטיולים יש לי מלא אבל בחרתי באחד. אז לפני כמה שנים הלכנו לטייל בג׳ילבון. היה יום רותח חמסין וכאילו רצתי את המסלול רק כדי להגיע למפל (בקטע הזה אני ממש מדוזה, ביומיום לא זזה מטר אבל ביום חמסין כשאני רואה מקור מים גם אם זה שלולית אני יהיה בתוכה.) בקיצור כל הכיתה מאחורה ואני רצה רצה. סוף סוף מגיעה למפל ואני רואה חבורת חיילים עומדים במים עד גובה מסויים מאד של הגוף שלהם. כאילו ממש כולם באותו הגובה😂 בסדר התעלמתי אני ממשיכה לרוץ לכיוון המים חדורת מטרה וכשהם ראו אותי הם התחילו לצרוח לאאאאא אל תיכנסי!! לאאאא! עכשיו כבר ציינתי שכשאני רואה מים אני מדוזה. לא שומעת ולא רואה ממטר. בקיצור אני דופקת קפיצה למים היה את השנייה של השקט בצלילה ופתאום בוםםםם המיםםם קרחחחחחח קפואים ברמהה הכי קשה שחוויתי בחיים. מה מסתבר? החיילים שצעקו לי לא להכנס עצרו את עצמם מלהכנס עוד למים כשהבינו שה*** לא יתפקד אחרי האירוע הקשה הזה. בקיצור חוטפת שוק של החיים, היפותרמיה קלה, בורחת מהמים כל עוד נפשי בי. אחר כך טרחו להגיד לי שירד שבועלפני שלג בצפון וכל המים זה שלג שנמס.😂 בקיצור אני והחיילים נחנקנו מצחוק אני כשהבנתי למה הם עומדים במים כולם באותו הגובה וכשהם ראו באיזה טראומה יצאתי מהמים. רק להגיד שאיש זר שלא חווה מי שלג לא יבין את רמת הקור.

בשביל ישראל בקטע שעובר ממש מעל קרית שמונה (לא נעים כרגע אבל מהמם בשגרה) יש בסיס של גולני שממש קרוב לשביל, על אחד הסלעים אנחנו רואים פתק קטן שכתוב עליו שהחיילים בבסיס מאןד ישמחו למלא מים למטיילים עייפים, החלטתי ללכת וחבר שלי לקח הפסקה בנתיים, כשאני מתקרב אני קורא לחיילים לראות מאיפה נכנסים, אין תגובה, אחרי כמה דקות של צעקות פשוט ראיתי פרצה גדולה בגדר ונכנסתי, מילאתי איזה 4 ליטר ובדיוק כשאני בדרך חזרה אז ראה אותי אחד מהגולנצ'יקים ואמר לי "רוץ רוץ שלא יחשבו שהכנסתי אותך..." אין על גולני😂

למה להנציח סטריאוטיפים?

הכנתי ארוחת ערב ואז הצילום הזה בסלואו מושן😂

זה קרה ממש ביום חמישי שעבר יצאתי לנגן במסיבה אני DJ בקיצור אני בעין השופט מחפש את המסיבה שעה וחצי ביער עולה סיבובים ולא מוצא התייאשתי באיזה 5 בבוקר הלכתי לנחל השופט והיה מגניב וראיתי צב😂

הייתם גם בצד הירדני??!!

נו אם אנשי מחשבים נכון. אבל מעבר למקלדת. טימטום שלא להאמין.

וואלה התגעגעתי לסרטונים האלה בארץ!

מהפנט!

תלכו לעין עקב ליד שדה בוקר

נוווו מה קורה בהמשך???

תכלס זה אחד הסיפורים ההזויים, הלכנו כמה חברים לעין קדם, המעיין שיוצא מנקיק בתוך ההר שבפנים יש חושך מוחלט. עבדתי על החברים שיש שמועה שבפנים מסתתר יצור שמבריח מטיילים (אני דפקט אני יודע חח) מפה לשם מגיעים לפתח המעיין נכנסים מעט ואז קולטים זוג עיניים כמו של חתול או זאב מביטות בנו ואז כבר נלחצתי בעצמי, החברים כמובן ברחו. עד שאזרתי אומץ לברר מה הסיפור כי אין שם באמת יצור כלשהו, מסתבר שמישהו (גאון) הניח נר גדול בצורה של גולגולת והמים השתקפו בעיניים של הנר וזה היה אחד הדברים המלחיצים והאדירים אז חברים, לא להשאיר נרות בצורה של גולגולת במקומות חשוכים. תודה

איזה ערוץ מדהים של חבורה של סאחים

הטמטום באויר התחיל מהחזקת ציוד יקר באופן לא אטום

נשבע שחורי עושה את הסרטונים הוא צריך לקבל יותר זמן מסך

הייתם פשוט פורקים את כל הציוד על החסקה וממשיכים בשחייה

טיול שנתי צפון הארץ עצרו לנו את האוטובוס באמצע הדרך כי אחד התלמידים אמר למורה שהוא ראה נפל של מרגמה ושם אותו במזוודה בתא המטען של האוטובוס (לקח אותו למזכרת) בקיצור הזמינו חבלן עשו פיצוץ מבוקר ולחשוב שאולי היינו מרחק של באמפר אחד מטרגדיה🥲

"אני מרגיש ת'טמטום באוויר" Lol 😅

שנה שעברה בכיתה יב הדרכתי בטיול של תנועת בני המושבים בטיול הלכנו מקרית טבעון עד לחוף עתלית . ביום השני לטיול באתי לחבר טוב (קוראים לו סעדה) שגם הדריך בטיול ואמרתי לו שהולכים ביחד לחרבן , שנינו התמקמנו ופתאום תוך כדי המעשה אנחנו שומעים קולות מוזרים . אני אומר לסעדה ״סעדה יש פה חיה ונראלי זה לא יגמר בטוב . פתאום אנחנו רואים שור עצבני בטירוף , סעדה אומר לי ״עזוב ארז הוא בטח קשור ״ אני לא יודע למה אבל אמרתי לו סבבה 2 דקות אחרי זה אני מסתכל שמאלה והשור התחיל לרדוף אחרינו ואני צועק לסעדה ״סעדה רוץ!״, לא הספקנו אפילו לנגב וכל החניכים ראו אותנו בורחים עם המכנסיים למטה 😂

אני הבן זוג שלי ושקית החומוס. אז החלטנו לעשות טיול עם מים בצפון עם שקית חומוס מנייר! הטיול התחיל טוב, הוא לא היה אמור להיות ארוך והבאנו חומוס בשביל לאכול בדרך. אז זהו שהגענו לאזור עם מים ויתדות, ובוא נגיד את זה ככה לא היה לנו תיק אז שמנו בתוך השקית עם החומוס גם את הבקבוקי מים שלנו. כמובן שבתחילת הטיול השקית נקרעה (מי הולך לטיול מים עם שקית נייר?) ונתקענו בתוך נחל עם 2 בקבוקים גדולים שקית פיתות וחומוס. בקיצור כל הטיול כאילו אנחנו מחזיקים את הילדים שלנו עברנו עליות ומורדות. עד שהגענו למקום מוצל מתחת לעץ שאפשר לשבת בו. בוא נגיד שבסוף לא נהנו מהחומוס החם שסחבנו איתנו כל היום.

עשיתי אבובים בחצבני ונפלתי מהאבוב מעל הראש שלי עבר קיאק אז צללתי והזרם משך אותי באותו קצב של הקיאק אז יצא מצב שאני מתחת למים קרוב לדקה ברגע האחרון הצלחתי להוציא את הראש והאיש הראשון שאני רואה זה טל מוסרי עם המשפחה שלו סיפור אמיתי

עריכה גאונית ❤😂

הבור באיילת השחר

סמנטיקה של הכותרת מעידה על כך שהחלק הזה עתיד להישרף, הייתי שוקל להחליף כותרת

באמת טמטום אם זה שוקעע??? אי אפשר לשקוע או להתבע

הסיפור שלי 😂 עשיתי בחיי את היהודיה בערך 3 פעמים . הפעם השלישית היתה ליסוע לשם ישר מחתונה של חבר. סיימנו מאוחר. נסענו בטרמפים עד הבוקר היינו שם 😊

הזייה שלא נמאס לצפות בסרטונים

הטיולים היחידים שלי זה מסרטון אחד לסרטון אחר שלכם בסכך הכל אחלה טיולים אני עושה

פעם טיילתי באזור הרי אילת בלילה הלכתי לעשות מספר 2 ומשום מקום הגיח פקח וצעק עליי שאסור לעשות צרכים באזור השמורה ורצה לתת לי דו״ח אחרי וויכוח קטן (תוך כדי מספר שתיים ופנס שמכוון לי לפנים ) שחרר אותי לנפשי

נסענו חהרים לטיול בסוכות והכל מהמם אנחנו ברוד טריפ שלנו נהנים, פתאום אנחנו רואים נחל מהמם חלוקים, מפל שנשפך הכל מסודר ומאורגן, אז יצאנו מהרכב ונכנסנו למעיין, אחרי איזה שעה מישהי עלתה על זה שקצת מוזר שהמקום בחינם וחול המועד סוכות ועדיין לא רואים אף אחד באזור אבל החלטנו להדחיק. אחרי כמה זמן חבר הלך להשתין בצד ופתאום הוא צועק לנו כשהוא צורח מצחוק, אנחנו באים לראות מה קורה ורואים שלט מפחיד מאוד. מפה לשם שחינו במים של ביוב שעברו רק סינון ראשוני לפני שילקחו לחקלאות😅

טיול ג'יפים בלתי נשכח בנגב השמש עוד לא זרחה כשיצאנו לדרך. האוויר היה קריר וצלול, והכוכבים עדיין נצנצו בשמיים. התכנסנו בחניון קטן, ארבעה ג'יפים עמוסים בציוד ובטיולים נרגשים. יעדנו: טיול ג'יפים בן שלושה ימים בנגב, מסע מרתק אל תוך נופי המדבר המרהיבים, עתיקות מרתקות וחוויות בלתי נשכחות. התחנה הראשונה שלנו הייתה מצדה, עיר מבוצרת עתיקה שהוקמה על ידי הורדוס. טיפסנו לפסגה, שם נהנינו מתצפית מרהיבה על בקעת ערד והרי אדום. לאחר מכן, המשכנו בנסיעה לאורך נחל עתק, שם עצרנו לטבילה מרעננת בבריכות מים טבעיות. בצהריים הקמנו מחנה שטח מתחת לעץ שיזף ענקי. אכלנו ארוחת צהריים משותפת שהכנו על האש, וחלקנו סיפורים וחוויות. אחר הצהריים יצאנו לטיול רגלי בין מערות עתיקות וציורי קיר מרשימים. בערב, התכנסנו סביב המדורה, נהנינו מכוס תה חם ומביטים בכוכבים. השמיים היו כה צלולים, עד שיכולנו לראות את שביל החלב במלוא הדרו. שוחחנו על החיים, על טבע ועל יופי, וצחקנו עד השעות הקטנות של הלילה. למחרת בבוקר, המשכנו בנסיעה דרומה, אל תוך עולם חי וצומח מיוחד. ראינו יעלים מנומנמים מתחת לסלעים, עדר צבאים רועה במרחק, ופרחים צבעוניים פורחים בין הסלעים. עצרנו לביקור במכרה נחושת עתיק, שם למדנו על תהליך כריית הנחושת בעבר. בצהריים הגענו למכתש רמון, אחד המכתשים הגדולים בעולם. טיילנו לאורך המצוקים, נהנינו מהנופים המרהיבים ומהאוויר הצלול. אחר הצהריים, ירדנו אל תוך המכתש בנסיעה מאתגרת לאורך שבילים עקלקלים. בערב, הקמנו את המחנה בפעם האחרונה. נהנינו מארוחת ערב חגיגית, שרקדנו סביב המדורה ושירנו שירים. למחרת בבוקר, נפרדנו זה מזה בחיבוק חם, עם הבטחה להיפגש שוב בקרוב לטיול נוסף. הטיול בנגב היה חוויה בלתי נשכחת. גילינו נופים מרהיבים, למדנו על ההיסטוריה והתרבות של האזור, וחווינו רגעים של חיבור עמוק לטבע ולאנשים. חזרנו הביתה עם זיכרונות יקרים ותחושת סיפוק עצומה.

פעם אחת הייתי בטיול וישבתי על איזה אבן וכנראה שהיה עליה איזה משהו חד וכשירדתי ממנה פתאום קלטתי שיש לי חור ענקי במכנסיים במקום לא הכי נעים קיצור לא ידעתי מה לעשות ולא היה לי עוד מכנסיים אז לקחתי את הסוודר שלי וקשרתי אותו מסביב לרגל ככה שזה יחסה את זה וכל שאר המסלול נראתי כמו טמבל

אתם גאונים

תגידו מה עם מילואים?

תודה!

ראשית : ואוו אתם מדהימים צילומים נהדרים . ומלל ובכלל מחזק ומעלה תחושה טובה . איך מצטרפים לטיולים הבאים שלכם בארץ . צריכים נושאי כלים ? גם אם לא אתם תותחים תוכן איכותי !!! ותרמתי לכם כי מגיע ( לא שוחד סיפורים :) ) . לגבי הסיפור . 2001 , טיול גדול אחרי צבא דרום אמריקה . צ'ילה הר המבצר , טיילתי עם שני חברה ישראליים , נ'ינגות - אני סחבתי תציוד של הטרק , הם היו אם המפה והמצפן ( כן יש דבר כזה אין ניידים וכו תקופת האבן קיצור ) , באחד ממעברי הנחלים , הם המשיכו ובתוך כמה דקות אבדו לי לחלוטין . זבובי בקר עוקצים אותי דרך הבגדים , נפלתי למים הקפואים מלא בבוץ , אני מחפש אותם עולה על שלוחות צועק את נשמתי . הטראק לא קל כלל , ואין שם מבקרים רבים . למעט פרות ציפורים וטבע מרהיב . אחרי שעתיים שעת ערב 19 לערך ( החושך יורד ב22 וחצי ) , הטמפ מתחילה לרדת בקיצוניות , אני אכשהו חוזר לנקודת הפיצול שמשם נעלמנו החברה לי ואני להם . ממורמר עייף ומותש אני מבין שאני חייב לטוס חזרה לכיוון הכביש הראשי ( הקרטרה אוסטרל ) כדי לנסות לחזור לעיירה קואייקי 70 קילומטר משם ( וואו איזה זקן אני ואיך אני זוכר ) . קיצור הטמפ ממשיכה לרדת ואני דופק קצב 6 קמ לשעה עם המשקל הבוץ והכעס והמרמור . מבין שאני חייב לחזור כי זה ממש מסוכן . לא יודע מהיכן התושיה . לפתע אני נתקל בסמוך לאותה נקודת של העלמות למכתב בכתב יד . נכתב בו ברק חזרנו לקוויאקי לאחר תרגיל ההעלמות המגניב שלך ( זה היה בציניות כן אבל המסר היה ברור ) מחכים לך באכסנייה מתגתעגעת "...." לא משנה ... קיצור המרמור עזר להגביר עוד יותר קצב . אני מגיע לכביש הראשי למזלי אני זוכר היטב את השטח , ודיי טוב בניווטים , ועומד מתחיל לנסות לעצור טרמפים . הצילאנים אנשים אדיבים וטרמפים שם לעצור זה בנוהל ובדרכ לכיף . רק שלא הייתה לי מראה ונראתי כמו רוצח שברח מלא בוץ שחור , עם מוצילה שיש בה או אוכל או מי יודע מה :) . אחרי שעה של נימוס והרמת יד ומעט מאוד רכבים הבנתי שזה הופך להיות מסוכן . הטמפ ירדה בקיצוניות מ10 מעלות לאזור 0 . ואז הבנתי שזה הישרדות של ממש . אני עושה כמו צק פוסט ( בצבא וכאלה ) מגלגל אבנים בהתחלה הנחתי אותם בכיף אחד עשית ממש מחסום של ממש . לא יודע מאיפה התושיה . בכל מקרה גלגלתי סלעים . לפתע עצר מיניבוס עם איש מתוק והבן שלו שנסעו לקוויאקה . בשנייה שהוא פתח את הדלת ושאל בספרדית מה שלומך לאן . לא חיכתי להבין או לשמוע עד הסוף זרקתי את עצמי לשם ונשפכתי . החמודי על הללו לקחו אותי עד האכסנייה . נתנו לי מים והצילו לי תתחת שלי . אני מגיע כמו רוצח מלא בוץ הסניורה כועסת על בוץ אני נכנס לחדרים של החברה שטיילנו יחד שומע הם לא רואים אותי , והם אומרים " טוב אם עוד שעה שעתיים הוא לא חוזר נהיה חייבים לדווח למשרד החוץ " אז מכל הדרמה הזו כעסתי עליהם ליום אחד ואחכ המשכנו לטייל . כמובן שחזרנו לטרק היפיפייה הזה והשלמנו אותו הפעם ביחד ובלי סיפורי מורשת קרב של זקנים . אגב לפני מספר שנים שני ישראליות נהרגו ממש באותו מקום באחד מימי הטרק שהטמפ ירדה בקיצוניות . אם תרצו אשלח תמונות להוכחה אם אזכה או לא אני חושב שזה שווה לייק אחד ואפילו לבבות . תמישכו לעשות טוב ולפרסם את הטבע דווקא בתקופה שכזו . ברק

האם אפשר להצטרף?😅

אימלהההההה

בחורף של לפני שנתיים החלטתי לעשות עם חברים סקירת מעיינות ליד בקעת בית נטופה, את הטיול התחלנו ליד הישוב מצפה נטופה כשהיינו אמורים לעבור את הבקעה ולהגיע לעין נטופה שבצד השני, כבר בירידה מההר היה אפשר לראות שגשמי הברכה שירדו באותו חורף מילאו את הבקעה כמו אמבטיה גדולה אבל איכשהו שכנעתי את החברה שזה לא כזה נורא ושעדיף לחתוך אותה "דוך" ולא להקיף מסביב. בהתחלה באמת הייתה לנו דרך עפר די יציבה אבל מאתיים מטר לתוך הבקעה נשארנו רק עם שורת סלעים שבולטים מהמים בתור דרך ותוך מאה מטר גם הם נגמרו ככה שמצאנו את עצמנו ביום שמשי בלי טיפה של צל תקועים בתוך בוץ בגובה הברך ומים בגובה השוק. לאט לאט התחלנו לגרור את עצמנו עם נעלים ותיקים לכיוון הרכס שממול כשמידי פעם נשמע צליל של "פלופ" כשמישהו דרך בבוץ עמוק מהרגיל. בשלב מסויים חבר שלי ממש שקע שם והייתי צריך לסחוב את התיק שלו החוצה בזמן שהחבר השני סייע לו לחצות את שארית הדרך בשלום ובסוף כשהגענו לצד השני הנעליים שלנו (שלאחד החבר'ה קנו רק שבוע שעבר) היו במצב כל כך גרוע שפשוט קשרנו אותם לגדר של המוביל הארצי והמשכנו בסנדלים שהבאנו בתיק.

וואווו מפחידים. השם ישמור אתכם❤

פעם אני ואבא שלי נתקענו במערה מהבוקר עד הערב

הוא היה רציני.

ביום גשום של 2012, טיילתי בשביל ישראל בנחל הירקון. הגשם הכבד הפך את השביל לבוץ טובעני. כשלפתע החלקתי ונפלתי ישר לתוכו, הטלפון שלי נרטב והתקלקל. ללא יכולת ליצור קשר, המשכתי בדרכי, רק כדי לגלות שהנחל הציף חלקים גדולים מהשביל. בלית ברירה, קפצתי למים הקרים והתחלתי לשחות. בשלב מסוים, עברתי על יד דייג זקן שצחק ואמר, "לא כל יום רואים מטיילים כאלה!" כשהגעתי לבסוף ליבשה, גיליתי את התרמיל שלי צף לצידי, נאמן כתמיד. וזה בלי להזכיר שלא סיימתי השביל כי הוקפצתי בצו 8 למבצע עמוד ענן, מאז השביל עוד מחכה לי...